בית המשפט המחוזי בתל אביב שם קץ לתביעות ההנגשה כנגד עסקים קטנים
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מאור, קבע בהחלטה תקדימית שיש לפנות לבעל עסק שלא פרסם הסדרי נגישות, וזאת על מנת לאפשר לו לתקן את ההפרה, בטרם שתוגש כנגדו תביעה ייצוגית. רק אם ההפרה לא תוקנה לאחר פנייה מקדימה, ניתן להגיש כנגד העסק תביעה ייצוגית.
מההחלטה עולה כי לא נטען שאתרי האינטרנט אינם מונגשים כדין אלא ש"ההליכים ננקטו רק בשל כך שלא פורסמו באתר האינטרנט אותם הסדרי נגישות פיזיים שבבית העסק, לא פורסמה הצהרת נגישות האתר (שבעיקרה כוללת הוראות טכניות), ולא פורסמו פרטיו של רכז הנגישות (ככל שיש חובה למנות בעל משרה זו), ובמילים אחרות – אין המדובר בהעדר הנגשה בפועל אלא המדובר בהעדר פרסומה של עצם ההנגשה".
בהחלטה נקבע כי טענות בעלי העסקים "מלמדות כי לעסקים הקטנים נגרמים נזקים והוצאות בסך עשרות אלפי שקלים, בתשלום הוצאות לעורך הדין שלהם, לעורך הדין של התובע ועבור גמול לתובע, ומכאן שהם בוחרים בדרך המהירה והיעילה מבחינתם וקונים את דרכם החוצה בתשלום נמוך יותר. ההתרשמות היא שההפרות נבעו לא מכוונה רעה, אלא מחוסר ידע של בעל העסק, ובעיקר בהיסח הדעת. בדרך כלל מודבר בעסק או בחנות קטנה שאין להם יועץ משפטי אשר ידריך אותם בנבכי התקנים, וכמי שסמכו על איש מקצוע שיבנה את האתר עבורם".
עוד נכתב בהחלטה כי "אודה ולא אבוש, כי מספרן יוצא הדופן של הבקשות לאישור, שאינן אלא "תביעות משוכפלות", כשלעיתים נמצא שחסרות בהן עובדות רלוונטיות, מעמיד באור חיוור את האמירה שממנה ניתן ללמוד כי הכוונה היא להרים את נס השוויון לזכויות אנשים עם מוגבלויות. השימוש בכלי התובענה הייצוגית צריך להיות מידתי ביחס להפרה הנטענת, ובמצב דברים זה, אינני משוכנע כי נעשה כן".
עוד הוסבר בהחלטה כי מדובר בהפרות טכניות שאינן פוגעות בערך השוויון של אנשים עם מוגבלויות, והפרות אלו ניתנו לפתרון באמצעות פנייה מקדימה לעסק ולא באמצעות הגשת תובענה ייצוגית: "עיון בבקשות לאישור עולה שאין המדובר בפגיעה בזכויות או הדרה של ציבור אנשים עם מוגבלות מהמרחב הציבורי, אלא לכל היותר ניתן לראותן כהפרות לא מהותיות של תקנות הנגישות שניתנות לתיקון עם הפניית תשומת לב המפר לדרוש תיקון, כפי שקורה הלכה למעשה לאחר הגשת הבקשה לאישור".
מדובר בבשורה של ממש לבעלי עסקים, שנדרשו לא פעם להסתבך עם נבכי הרגולציה בתחום הנגישות, תוך התמודדות עם תביעות ייצוגיות שהוגשו כנגדם בשל ״הפרות טכניות״ שגררו הוצאות משמעותיות עבור שכר טרחת עורכי דין וכן תשלום עבור סיום התביעה.
